#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש מצוה לעשות עירוב ושיתוף?	"כן וכדמבואר בגמ&#x27; (ס&quot;ח ע&quot;א) כדי שלא יבא לידי איסור הוצאה (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן שצה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו נוסח הברכה?	"על מצות עירוב [וזה שייך אפי&#x27; על שיתופי מבואות (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)]"	סימן שצה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי צריך לברך?	"בשעה שמקבץ העירוב, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל ס&quot;ס שס&quot;ו"	סימן שצה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הנוסח שאומר בשעת העירוב?	"בהדין עירובא יהא מותר לטלטל מן הבתים לחצרות ולמבואות וכו&#x27; [דסומכין על השיתוף במקום עירוב (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)], ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל ס&quot;ס שס&quot;ו לכל הנוסח"	סימן שצה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם לא אמר הברכה והנוסח?	"הברכה אינה מעכבת (רמ&quot;א) והנוסח אינה מעכבת (מג&quot;א סי&#x27; שס&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) [וחידש הערוה&quot;ש (סע&#x27; ב&#x27;) דבעצם הנוסח מעכב כדי שיהא ניכר שהוא עירוב אבל אם גבאי מזכה לכל העיר ונותן העירוב בביהכ&quot;נ הוי היכר גדול ואז הנוסח אינו מעכב {וצ&quot;ע דמבואר לעיל (סי&#x27; שס&quot;ו סע&#x27; י&quot;א) דלא צריך שיהא ניכר (ר&quot;י באק)}]"	סימן שצה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הטעמים להחמיר בעירוב של עיר גדולה ומהו הלימודי זכות?	"1) הרבה ראשונים ס&quot;ל דט&quot;ז אמות הוי רה&quot;ר, וכתב המ&quot;ב (סי&#x27; שמ&quot;ה ס&quot;ק כ&quot;ג) &quot;כל בעל נפש יחמיר לעצמו&quot; [והלימוד זכות הוא דסומכים על השאר ראשונים דס&quot;ל דצריך ששים רבוא, ויש עוד לימוד זכות דאפשר דנחשבים כרה&quot;י או כעיר מוקף חומה שאינו מפולש משער לשער] (עי&#x27; סי&#x27; שמ&quot;ה סע&#x27; ז&#x27;, סי&#x27; שס&quot;ד סע&#x27; ב&#x27;)&lt;br&gt;2) אפי&#x27; להראשונים דצריך ששים רבוא יש סוברים דאם הולך מעיר לעיר וכל העולם משתמשים בה ג&quot;כ אסור [ואפשר דיש ראשונים שחולקים על ראשונים אלו, ועוד יש רחובות דאינם שייכי לכל העולם] (עי&#x27; ביה&quot;ל סי&#x27; שמ&quot;ה סע&#x27; ז&#x27; ד&quot;ה שאין)&lt;br&gt;3) אפי&#x27; להראשונים דצריך ששים רבוא מ&quot;מ כתב הביה&quot;ל (ס&quot;ס שס&quot;ג) בשם האחרונים (משכנות יעקב, תוספת שבת, בית מאיר) דאתי רבים ומבטלי מחיצתא אפי&#x27; בפחות מששים רבוא [ויש לימוד זכות לסמוך על המג&quot;א דס&quot;ל דצריך ששים רבוא לומר אתי רבים ומבטלי מחיצתא]&lt;br&gt;4) הרמב&quot;ם ס&quot;ל דצוה&quot;פ לא מהני ביותר מעשר אמות אלא בעומד מרובה או רק בא&#x27; או ב&#x27; רוחות, וכתב המ&quot;ב (סי&#x27; שס&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ט) &quot;ונכון לחוש לדברי הרמב&quot;ם&quot; [ויש לימוד זכות לסמוך על שאר ראשונים דס&quot;ל דמהני בכל אופן]&lt;br&gt;5) מצוי להיות פירצת מבוי שבקעי בה רבים דשיעורו ד&#x27; טפחים, וזהו אפי&#x27; בחצר שארכה יתירה על רחבה [ויש לימוד זכות מחזו&quot;א דלעולם דינו כחצר] (עי&#x27; סי&#x27; שס&quot;ה סע&#x27; ב&#x27;)&lt;br&gt;6) יש ראשונים דס&quot;ל דצריך לחי בעקמימות [ויש לימוד זכות ע&quot;פ הביה&quot;ל (סי&#x27; שס&quot;ד סע&#x27; ג&#x27; ד&quot;ה דינו) דיש ראשונים דס&quot;ל דא&quot;צ לחי בצירוף מה שבזה&quot;ז מבואות שלנו דינם כחצר, אכן רשז&quot;א ס&quot;ל דמבואות שלנו אינם כחצר]&lt;br&gt;7) מצוי להשתמש בחוטי חשמל לצוה&quot;פ והם נכפפים יותר מג&#x27; טפחים ופסול לפי המשכנות יעקב (מובא בשעה&quot;צ סי&#x27; שס&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ו) והחזו&quot;א [והרבה מקילים כל זמן שאינם נראים כפופים יותר מדאי]&lt;br&gt;8) בכלל צריך ליזהר שכל הצוה&quot;פ יהיו כתיקונו שבעיר גדולה יש הרבה קלקולים שאירעו מפעם לפעם&lt;br&gt;9) צריך לעשות שכירות ממי שיש רשות לסלוקי או להניח שם חפציו ולא סגי בדריסת רגל לחוד, וגם לא סגי לשכור הרחובות לחוד דכל גוי צריך דרך לילך לביתו וגם רשותו פרוץ להרחובות [ויש לימוד ע&quot;פ משמעות החזו&quot;א דמשמע דסגי בדריסת רגל לחוד {וצ&quot;ע}, ויש עוד לימוד זכות דאפשר דהמונה של מים וחשמל נחשב כתפיסת יד, אבל הרבה יש לפקפק בזה, ויש עוד לימוד זכות ע&quot;פ תוס&#x27; ב&quot;מ (ע&#x27; ע&quot;ב) דבזה&quot;ז לא חיישינן בשמא ילמדו ממעשיהם] (עי&#x27; סי&#x27; שפ&quot;ב סע&#x27; י&quot;ב וסע&#x27; י&quot;ח, וסי&#x27; שצ&quot;א)&lt;br&gt;10) המחללי שבת בצינעא או תינוקות שנשבו לפי המ&quot;ב (סי&#x27; שפ&quot;ה) דינם כישראל שאינם יכולים לערב וא&quot;כ לא מהני השכירות דרך שכירו ולקיטו [ויש לימוד זכות ע&quot;פ החזו&quot;א דאינו מצוי מחלל שבת בצינעא, ותינוק שנשבה יכול לערב], אכן אם יש אחד שמוחה בהעירוב ואינו מסכים בשום אופן צ&quot;ע אם מהני העירוב [ואפשר דסוף כל סוף כשהם משתמשים בהעירוב אינו רוצה להכשיל את הרבים]&lt;br&gt;11) אם גוי בונה בית חדש לאחר השכירות צ&quot;ע איך מהני השכירות בשבילו (כן הקשה החזו&quot;א) [ויש לימוד זכות ע&quot;פ הפמ&quot;ג (א&quot;א סי&#x27; שצ&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) דמשמע דמהני באמירה בפירוש, וצ&quot;ב, ואפשר דכיון דשכירות כל דהו מהני ה&quot;ה דמהני שכירות על דבר שלא בא לעולם]&lt;br&gt;12) אם שכר מהגוי ואח&quot;כ מכר ביתו לגוי אחר החכם צבי ס&quot;ל דצריך לשכור מהלוקח, וכתב השעה&quot;צ (סי&#x27; שפ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;) &quot;דלכתחילה בודאי נכון בזה להחמיר לשכור מהלוקח&quot; [ויש לימוד זכות לסמוך על האחרונים דאינו יכול למכור הזכות שנתן כבר לאחר, ועוד י&quot;ל דאם שכר ע&quot;י שכירו ולקיטו מהני אפי&#x27; כשמכר הבעה&quot;ב לאחר (עי&#x27; מ&quot;ב סי&#x27; שפ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט)]&lt;br&gt;13) אם גר נכנס לעיר באמצע השנה לא היה בכלל העירוב [ויש לימוד זכות ע&quot;פ הגינת ורדים (מובא בבאה&quot;ט סי&#x27; שפ&quot;ה ס&quot;ק ג&#x27;) דגם בתי ישראל בכלל השכירות, וצ&quot;ב]&lt;br&gt;14) נוהגין להניח העירוב בביהכ&quot;נ ולא מהני להניח עירובי חצרות בבית שער, וביאר הבית מאיר דהוא מקום הילוך רבים [ויש לימוד זכות דסומכין על הטעם אחר שמוזכר בבית מאיר דאינו יכול לדור בביהכ&quot;נ אבל בזה&quot;ז אפשר לדור בו, ועוד אם יש מבואות בתוך העירוב הוי שיתופי מבואות ולא עירובי חצרות ואפשר להניחו בבית שער] (עי&#x27; סי&#x27; שס&quot;ו סע&#x27; ג&#x27; ברמ&quot;א)&lt;br&gt;15) החזו&quot;א ס&quot;ל דאם אינו אומר &quot;שיתופי מבואות&quot; בהנוסח בהדין עירובא הוי לעיכובא, ואינו נדפס בהרבה סידורים [ויש לסמוך דאינו לעיכובא, ועוד לפעמים ליכא מבואות בתוך העירוב רק חצרות]&lt;br&gt;16) בעיר של רבים צריך לעשות שיור שבית אחד של ישראל לא יהיה בכלל העירוב [והרבה פעמים יש בית של ישראל שאינו בכלל העירוב, ובאופן דכל בתי ישראל בכלל יש לימוד זכות דסומכין על שיטת רש&quot;י דרק בששים רבוא צריך שיור, ועוד יש מקילין לשייר בתי גוים] (עי&#x27; סי&#x27; שצ&quot;ב)&lt;br&gt;17) צריך ליזהר שלא יהיה קרפף של זרעים בתוך העירוב (עי&#x27; סי&#x27; שנ&quot;ח סע&#x27; ט&#x27;), ובפרט יש מקום להחמיר בעיר שמוקף ע&quot;י צוה&quot;פ אם יש בית סאתים פנוי דיתכן דזה נחשב כמחיצות גרועות [ויש לימוד זכות ע&quot;פ ספר ברית אברהם דבדירת קבוע מהני אפי&#x27; בבית סאתים פנוי] (עי&#x27; סי&#x27; ש&quot;ס סע&#x27; א&#x27;)&lt;br&gt;(וע&quot;ע בתשובות והנהגות ח&quot;ב או&quot;ח סי&#x27; קנ&quot;ב)"	סימן שצה סעיף א		
